Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 53b

אַהֲדָדֵי כִּי פְּלִיגִי דְּאִיהוּ קָא שָׁתֵיק וְאִינְהוּ קָמְקַרְקְרָן מָר סָבַר מַעֲשֶׂה קָא עָבֵיד בְּהוּ וּמָר סָבַר מֵחֲמַת בִּעֲתוּתֵיהּ הוּא דְּקָא עָבְדָן

Traduction

each other, and one need not be concerned. They disagree when the lion is quiet and the birds are clucking. One Sage, Shmuel, holds: They are clucking because it is acting upon them, i.e., clawing them, and one Sage, Rav, holds that they are doing this out of fear of the predator, but it is not necessarily clawing them.

Rachi non traduit

אהדדי. דכשם שהם נבעתים ממנו כך הוא נבעת מהם ואין לחוש:

אָמַר אַמֵּימָר הִלְכְתָא חוֹשְׁשִׁין לִסְפֵק דְּרוּסָה אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר הַאי דְּרַב מַאי אֲמַר לֵיהּ לָא שְׁמִיעַ לִי כְּלוֹמַר לָא סְבִירָא לִי

Traduction

Ameimar said: The halakha is that one must be concerned in a case of uncertainty as to whether an animal was clawed. Rav Ashi said to Ameimar: What about this statement of Rav that one need not be concerned? Ameimar said to him: I did not hear that statement; that is to say, I do not hold in accordance with it.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא הֲדַר בֵּיהּ רַב לְגַבֵּי דִּשְׁמוּאֵל דְּהָהוּא שַׁרְקָפָא דִּסְפֵק דְּרוּסוֹת דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב שַׁדְּרִינְהוּ לְקַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל חַנְקִינְהוּ וּשְׁדָנְהוּ בְּנַהֲרָא וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא הֲדַר בֵּיהּ לִישְׁרִינְהוּ

Traduction

Or if you wish, say instead that Rav retracted his statement and conceded to Shmuel that one must be concerned in a case of uncertainty. As there was a certain basket of birds concerning which there was uncertainty as to whether they had been clawed by a hawk that entered among them, which came before Rav. Rav sent them before Shmuel to issue a ruling, and Shmuel strangled them and threw them in the river. And if it enters your mind that Rav did not retract his statement, then let him permit them for consumption. Why did he send them to Shmuel?

Rachi non traduit

שרקפא. סל מלא עופות שנכנס הנץ ביניהם:

Tossefoth non traduit

שרקפא. קן של עופות ודרור קן לה (תהלים פד) מתרגמינן שירקפא ובקונטרס פירש סל מלא עופות:

אֶלָּא מַאי הֲדַר בֵּיהּ לֵיסְרִינְהוּ אֶלָּא אַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה

Traduction

The Gemara rejects this: Rather, what will you say, that Rav really did retract? If so, let him prohibit them for consumption without sending them to Shmuel. Rather, he sent the birds to Shmuel because it was Shmuel’s place, and although Rav disagreed with Shmuel, it would be improper to issue a contradictory ruling.

Rachi non traduit

אתריה דשמואל הוה. ולאו אורח ארעא לאורויי קמיה באתריה בדבר שהן שוין בו אבל אי הוו פליגי בה לא היה משדר להו קמיה להפסיד ממון ישראל דכל מקום שיש נדנוד חטא אין חולקין כבוד לרב כך שמעתי ול''נ דה''ג אלא אתריה דשמואל הוה ומהכא לא תפשוט דהדר ביה רב דלאו אורח ארעא למישרי באתריה מלתא דאיהו אסר והכי אמרינן בעירובין (דף צד.) ורב אי ס''ל דאסור לימא ליה אתריה דשמואל הוה:

לְמָה לִּי לְמִיחְנְקִינְהוּ לִישְׁדִּינְהוּ הָכִי בְּנַהֲרָא מְפָרְחָן וְסָלְקָן

Traduction

The Gemara asks: Why do I need Shmuel to strangle the birds? Let him simply throw them into the river as is. The Gemara responds: Shmuel was concerned lest they fly and leave the river and eventually end up in the possession of an unwitting Jew.

Rachi non traduit

לישדינהו הכי. ישליכם לנהר כמות שהם:

מפרחן וסלקן. וצדין אותן ציידים וימכרו לישראל:

וּלְשַׁהִינְהוּ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה וְלִיזַבְּנִינְהוּ לְגוֹיִם אָתוּ לְזַבּוֹנִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל

Traduction

The Gemara objects: But let him delay killing them for twelve months. If they survive it will prove that they are not tereifot, and they will be permitted. The Gemara responds: Shmuel was concerned lest people encounter a stumbling block, as they might forget that these birds are prohibited and eat them before twelve months have passed. The Gemara asks: But let him sell them to gentiles so that they will not be a stumbling block. The Gemara responds: Shmuel was concerned that perhaps the gentiles will come to sell them back to Jews.

Rachi non traduit

ולשהינהו י''ב חדש. כדין ספק טרפה כדלקמן בפירקין (חולין דף נח.):

לידי תקלה. איידי דהוה בהו טובא לא מצי לאזדהורי בהו ואתי למיכל חד מינייהו:

אתו. עובדי כוכבים והדרי ומזבני לה לישראל:

Tossefoth non traduit

אתי בהו לידי תקלה. והא דאמר לקמן בפירקין (חולין דף נח.) גבי ביצי ספק טרפה שיחלא קמא משהינן לה אי הדרא טענה שריא ולא חיישינן לתקלה וי''ל דהא אמר פ''ק דפסחים (דף כ:) דתקלה עצמה תנאי היא ועוד התם אי סופה לטעון ממהרת לטעון ועוד דלמאי דמסיק הכא דלפרסומי מילתא עביד הכי ניחא:

וְלִיחְנְקִינְהוּ וְלִישְׁדִּינְהוּ לְאַשְׁפָּה וְלִיטַעְמָיךְ נִישְׁדִּינְהוּ לִכְלָבִים אֶלָּא לְפַרְסוֹמֵי מִלְּתָא דְּאִיסּוּרָא

Traduction

The Gemara objects: But let him strangle them and throw them into the garbage. Why did Shmuel throw them into the river? The Gemara responds: And according to your reasoning, we should throw them to the dogs, as at least then they will come to some use. Rather, Shmuel threw them into the river, a public place, in order to publicize the matter of the prohibition.

Rachi non traduit

לפרסומי מילתא. וכי אזל לנהרא אוושא מילתא טפי. ולפי שעופות דקים היו ומרובים היו לא יכול לבודקן ולהתירן בבדיקה מפני הטורח שמא יטעה באחת מהן אי נמי איידי דקליש זיהריה דנץ לא מאדים בשר ולא מינכר ודבר זה נראה לי:

הָהוּא בַּר אֲווֹזָא דַּהֲוָה בֵּי רַב אָשֵׁי עָל לְבֵינֵי קְנַיָּא נְפַק אֲתָא כִּי מְמַסְמַס קוֹעֵיהּ דְּמָא אָמַר רַב אָשֵׁי לָא אָמְרִינַן סְפֵק כַּלְבָּא סְפֵק שׁוּנָרָא אֵימַר כַּלְבָּא הָכָא נָמֵי סְפֵק קַנְיָא סְפֵק שׁוּנָרָא אֵימַר קַנְיָא מַחְיֵיהּ

Traduction

The Gemara relates that there was a certain duck that was in the house of Rav Ashi. The duck entered between the reeds, and it came out with its throat stained with blood. Rav Ashi said: Do we not say: If it is uncertain whether the predator was a dog and uncertain whether it was a cat, I will say that it was a dog, which cannot claw an animal effectively? Here, too, since it is uncertain whether the duck was injured by a reed and uncertain whether it was injured by a cat, I will say that a reed struck it, and the duck is not a tereifa.

Rachi non traduit

ממסמס. מלוכלך:

Tossefoth non traduit

ספק שונרא ספק קניא אימר קניא. לעיל בפ''ב (חולין דף כח. ד''ה אתא) פירשתי וא''ת דבריש התערובת (זבחים דף עד:) אמרינן גבי נתערבה בטרפה האי טרפה ה''ד אי דידע ליה נישקליה ואי דלא ידע ליה מהיכן ידע א''ר ינאי דאיערב נקובת הקוץ בדרוסת הזאב ור''ל אמר דאיערב בנפולה ורבי ירמיה אמר דאיערב בולד טרפה ורבי אלעזר היא ומפרש דכולהו כר' ינאי לא אמרי בין נקובת הקוץ לדרוסת הזאב מידע ידיע האי משיך והאי עגיל וא''כ אפשר לברר כאן אי שונרא אי קניא וי''ל דדוקא התם מן הזאב ולמעלה אבל בשונרא לא ידיע ואם תאמר א''כ לישני התם דאיערוב נקובת הקוץ בדרוסת חתול ובגדיים וטלאים וי''ל דניחא ליה לאוקומי בכל הבהמות והאי דלא משני דאיערוב דרוסת הכלב בדרוסת הזאב דלמא אפשר לברר:

אָמְרִי בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא דְּרוּסָה שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה בְּדִיקָה כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים

Traduction

§ The sons of Rabbi Ḥiyya, Yehuda and Ḥizkiyya, said: A clawed animal, about which the Sages said one must be concerned, requires inspection of the flesh adjacent to the intestines. If the flesh surrounding the intestines reddened, the animal is a tereifa, because the venom will eventually penetrate the body cavity and perforate the intestines themselves.

Rachi non traduit

דרוסה שאמרו. כגון ספק דרוסת ארי או שראהו שדרסה ואין מקום הדריסה ניכר מבחוץ:

צריכה לבדוק. גבה וכריסה וצידיה וכל שכנגד בני מעיים ואם האדים שם בשר שנקוטרוד''א זהו הארס וטרפה שסופו לשרוף עד שינקוב את בני מעיים ואם לא האדים בשר שם אין צריך לבדוק במקום אחר שאין דרוסה אלא כנגד בני מעיים דלא מיטרפא במקום אחר:

Tossefoth non traduit

דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כו'. פ''ה כגון ספק דרוסת ארי או שדרסה ואין מקום הדריסה ניכר מבחוץ משמע דודאי דרוסה לא מהניא בדיקה וכן פירש הרב רבי יצחק בר' מאיר ז''ל דודאי דרוסה אין לה בדיקה שפעמים שמאדים הבשר ואין יכול לכוין יפה ונראה דיש בדיקה אפילו לודאי דרוסה מדאמר בסמוך בדרוסה עד שיאדים הבשר כנגד בני מעיים ובסימנים עד שיאדימו הסימנים עצמם אבל אם האדים הבשר שכנגד הסימנים ולא האדימו הסימנים כשרה אע''ג דודאי נדרסה שהרי האדים הבשר וא''כ איכא ודאי זיהרא ועוד דקאמר בסמוך דמורי ביה רב מכפא עד אטמא והיינו ע''כ ודאי דרוסה דרב לא חייש לספק דרוסה דלא הדר ביה כדפירש בקונטרס לעיל מההיא דכל גגות (עירובין צד.) והא דאמר בריש פירקין (חולין מג.) נפקא מינה לספק דרוסה ולא אמר לודאי דרוסה משום דאף לספק דרוסה קיימא לן דחיישינן ועוד מדבעי בסמוך וושט נקובתו במשהו דרוסתו נמי במשהו קנה נקובתו בכאיסר דרוסתו בכמה אלמא אע''ג דמאדים במשהו ונדרס ודאי בעי למימר דכשר עד שיהא בו בכאיסר ונראה שגם בקונטרס לא נקט ספק דרוסה אלא משום דאז צריך לבדוק בכל מקום גבה וכריסה וצדה וכל מה שכנגד בני המעיים אבל אם היה ניכר מבחוץ מקום הדריסה לא היה צריך לבדוק אלא כנגד אותו מקום:

אָמַר רַב יוֹסֵף הָא דִּבְנֵי רַבִּי חִיָּיא כְּבָר פָּירְשַׁהּ שְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס דְּרוּסָה שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה בְּדִיקָה כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים

Traduction

Rav Yosef said: This statement of the sons of Rabbi Ḥiyya was already explained by Shmuel, as Shmuel says in the name of Rabbi Ḥanina ben Antigonus: A clawed animal, about which they said one must be concerned, requires inspection adjacent to the intestines.

בָּעֵי אִילְפָא יֵשׁ דְּרוּסָה לְסִימָנִים אוֹ אֵין דְּרוּסָה לְסִימָנִים אָמַר רַבִּי זֵירָא הָא דְּבָעֵי אִילְפָא כְּבָר פָּירְשַׁהּ רַב חָנָן בַּר רָבָא דְּאָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב דְּרוּסָה שֶׁאָמְרוּ צְרִיכָה בְּדִיקָה כְּנֶגֶד בֵּית הֶחָלָל כּוּלּוֹ וַאֲפִילּוּ בְּסִימָנִין

Traduction

Ilfa raises a dilemma: Is there clawing with regard to the simanim, or is there no clawing with regard to the simanim? Does the venom penetrate the simanim as it does the intestines? Rabbi Zeira said: This dilemma that Ilfa raises was already explained by Rav Ḥanan bar Rava, as Rav Ḥanan bar Rava says that Rav says: A clawed animal, about which they said one must be concerned, requires inspection of the flesh adjacent to the entire body cavity, and even in the area of the simanim.

Rachi non traduit

יש דרוסה לסימנין. אם דרסה כנגדם מי הוי טרפה מי אמרינן קשין הן אצל דרוסה וכשרה או לא:

כנגד בית החלל כולו. ולאפוקי עובי הצואר או הירכים:

בָּעֵי אִילְפָא סִימָנִין שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ בְּכַמָּה אָמַר רַבִּי זֵירָא הָא דְּבָעֵי אִילְפָא כְּבָר פָּירְשַׁהּ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר שְׁמוּאֵל סִימָנִים שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ בְּרוּבָּן

Traduction

Ilfa raises another dilemma: With regard to simanim that were detached, how much detachment renders the animal a tereifa? Rabbi Zeira said: This dilemma that Ilfa raises was already explained by Rabba bar bar Ḥana, as Rabba bar bar Ḥana says that Shmuel says: With regard to simanim that were detached, if they were detached in their majority the animal is a tereifa.

Rachi non traduit

סימנים שנדלדלו. איידי דא''ר זירא בהנך תרתי דלעיל כבר פירשה פלוני קמסדר ואזיל לכל הנך דאמר בהו ר' זירא הכי:

נדלדלו. נעקרו במקומות הרבה:

בָּעֵי רַב אַמֵּי הֲמַסְמָסָה מַהוּ אָמַר רַבִּי זֵירָא הָא דְּבָעֵי רַב אַמֵּי כְּבָר פָּירְשַׁהּ רַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בִּדְרוּסָה עַד שֶׁיַּאֲדִים בָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים נִתְמַסְמֵס הַבָּשָׂר רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ אֵינוֹ

Traduction

Rav Ami raises a dilemma: What is the halakha with regard to an animal that was clawed in an area not surrounding the body cavity, such as the legs, and rot was found in the flesh of that area? Rabbi Zeira said: This dilemma that Rav Ami raises was already explained by Rav Yehuda, as Rav Yehuda says that Rav says: With regard to a clawed animal, the injury does not render it a tereifa unless the flesh adjacent to the intestine reddens; but if the flesh rotted, one views the rotten area as if it does not exist. If the animal would be a tereifa when missing this flesh, it is also a tereifa if the flesh rotted.

Rachi non traduit

המסמסה מהו. כגון דרסה בירך שלא כנגד החלל וראינו שניקב הבשר לאחר זמן מהו:

כנגד בני מעיים. אפילו בהאדימה:

נתמסמס הבשר. במקום אחד:

רואין אותו כאילו אינו. ואם יש בו טרפות בניטל כולו כגון צומת הגידין טרפה דהאי נמי כנטול דמי:

הֵיכִי דָּמֵי נִתְמַסְמֵס אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ כֹּל שֶׁהָרוֹפֵא גּוֹרְדוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל בָּשָׂר חַי אָמַר רַב אָשֵׁי כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא אַיְיתוֹ קַמַּן הָהִיא רֵיאָה דְּכִי הֲווֹ מוֹתְבִי לַהּ יָתְבָה שַׁפִּיר וְכִי הֲווֹ מַדְלוּ לַהּ הֲוָה תָּלְחָה וְנָפְלָה תִּילְחֵי תִּילְחֵי וְטָרֵיפְנָא לַהּ מִדְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ

Traduction

The Gemara asks: What is considered rotten flesh? Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: It is any flesh in such a state that the doctor scrapes it off and leaves the animal with its raw flesh exposed so that it will heal. Rav Ashi said: When we were in the study hall of Rav Kahana they brought before us a certain lung that, when they would set it down, would sit well, but when they would pick it up it would disintegrate and fall into pieces. And we deemed it a tereifa based on the statement of Rav Huna, son of Rav Yehoshua, that one views rotten flesh as if it does not exist. Since the animal would be a tereifa if missing the lung (see 42a), it is also a tereifa if the lung is rotten.

Rachi non traduit

גורדו. אם היה בא לרפאותו גורדו ומשליכו עד הבשר החי:

גורדו. בדל''ת:

תלחה. מתפרקת ונופלין ממנה חתיכות חתיכות:

מדרב הונא בריה דרב יהושע. דאמר כל שהרופא גורדו קרוי המסמסה וכאילו אינו והויא לה ריאה שחסרה:

רַב נַחְמָן אָמַר בְּקוֹץ עַד שֶׁתִּינָּקֵב לֶחָלָל בִּדְרוּסָה מִשֶּׁיַּאֲדִים בָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים רַב זְבִיד מַתְנֵי הָכִי בִּדְרוּסָה מִשֶּׁיַּאֲדִים בָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִים בְּסִימָנִים עַד שֶׁיַּאֲדִימוּ סִימָנִים עַצְמָם

Traduction

Rav Naḥman said: If an animal was pierced by a thorn, it is not a tereifa until it is perforated to the cavity of the body. But in the case of a clawed animal, once the flesh adjacent to the intestines reddens, it is a tereifa. Rav Zevid would teach the halakha in this manner: In the case of a clawed animal, once the flesh adjacent to the intestines reddens it is a tereifa; but if it was clawed in the simanim, it is not a tereifa unless the simanim themselves redden. If only the flesh around them reddens, the animal is kosher, since the venom may not penetrate to the simanim themselves.

Rachi non traduit

בקוץ עד שתינקב לחלל. אבל הגיע לחלל יש לחוש שמא ניקבו הדקין ובבדיקה אי אפשר מפני שאין נקב דק ניכר בהן:

בסימנין. דרסה בסימנין:

עד שיאדימו הן עצמן. אבל משום האדמת בשר שכנגדן לא מיטרפא דרוב סימנין קשין הן ואין ארס שולט בהן אבל כי האדימו הן עצמן הרי נגלה ששלט בהן:

אָמַר רַב פַּפִּי בָּעֵי רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי

Traduction

Rav Pappi said: Rav Beivai bar Abaye raises a dilemma:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source